תגובתה הרשמית של איראן למבצע “עמוד ענן” היתה צפויה. בכירים איראנים הזדרזו לגנות את “פשעי הציונים”; שר החוץ האיראני, עלי אכבר סאלחי, הצהיר כי איראן תומכת בעם הפלסטיני והודיע על רצונו להגיע לביקור ברצועת עזה; התקשורת האיראנית דיווחה בהתלהבות על פגיעות טילים שנורו מעזה לעבר ישראל (וגם על פגיעות שלא היו ולא נבראו); ואלפי מפגינים יצאו לרחובות הערים המרכזיות בתום תפילות יום השישי כדי לבטא את תמיכתם בפלסטינים. 20 אלף חברי מיליציית הבסיג’ של משמרות המהפכה אף הביעו את נכונותם לצאת ולהילחם בעזה.

בחינה מדוקדקת יותר של התגובות שהתפרסמו ביומיים האחרונים בעיתונות האיראנית חושפת, עם זאת, את המציאות המורכבת בפניה ניצבת איראן לנוכח ההתפתחויות בעזה. מחד גיסא, הרפובליקה האסלאמית הנושאת את נס המאבק כנגד ישראל, מחויבת לתמוך בחמאס. מאידך גיסא, ההתפתחויות בעולם הערבי בשנתיים האחרונות הובילו לקרע עמוק בין איראן לחמאס. בחודשים האחרונים ביטאה התקשורת האיראנית את אכזבתה הגלויה ממנהיגות חמאס, שהפנתה עורף לאיראן והצהירה על תמיכתה באופוזיציה הסורית.

פגישת אסמאעיל הנייה ועלי ח’אמנאי בטהראן בפברואר האחרון

בריאיון שהעניק ל”גרדיאן” הבריטי במארס האחרון, הבהיר בכיר חמאס ברצועת עזה, סלאח אל-ברדוויל, כי ארגונו אינו מתכוון לקחת חלק במקרה של עימות צבאי בין איראן לישראל. שבועיים קודם לכן עורר ראש ממשלת חמאס ברצועה, אסמאעיל הנייה, ביקורת חריפה בטהראן לאחר שהביע תמיכה במתנגדי הנשיא הסורי בנאום שנשא מעל בימת מסגד אל-אזהר בקהיר. אחד האתרים האיראנים הגדיר בעקבות הצהרות אלה את עמדת חמאס כ”טעות היסטורית” והזהיר את מנהיגי חמאס, כי הם מערערים את מעמדה של תנועתם באיראן ומקריבים את הישגי המאבק הצבאי לטובת הבטחות שווא מצד מנהיגי ערב הסעודית, בחריין, קטר ואיחוד האמירויות. אם הנייה סבור שהוא יכול לשכוח את תומכיו הישנים, כתב האתר “עסר-י איראן”, הרי שטעות היסטורית בידיו, כיוון שמנהיגי המשטרים הערבים מעולם לא היו מסורים לעם הפלסטיני ולעולם לא יהיו מסורים לו.

אכזבתה של איראן ממדיניות חמאס בשנה האחרונה ניכרת היטב הן בסיקור התקשורתי של האירועים בעזה והן במאמרי הפרשנויות המתפרסמים בעיתונות האיראנית ביומיים האחרונים. הלחימה בעזה זוכה אומנם לסיקור נרחב למדי ברוב אמצעי התקשורת, אך רובם מסתפקים בדיווחים אינפורמטיביים ולמעט כלי תקשורת בודדים, כגון: סוכנות הידיעות “פארס” המזוהה עם משמרות המהפכה, ממשיכה התקשורת האיראנית למקד את עיקר תשומת ליבה בהתפתחויות הפנימיות באיראן, ובראשן המשבר הכלכלי. המצב המורכב בו נתונה איראן לנוכח התפתחויות בעזה ניכר בעיקר במאמרי הפרשנות המתפרסמים בסוף השבוע בעיתונות האיראנית. יותר משאלה מבטאים תמיכה בחמאס, הם מותחים ביקורת על מדיניות ממשלות ערב כלפי הפלסטינים ואף ביחס למנהיגי חמאס, שהשליכו יהבם על ממשלות ערב ובתורכיה.

היומון השמרני “ג’ומהורי-י אסלאמי” טען במאמר מערכת, שפרסם הבוקר (17 בנובמבר), כי ישראל מנצלת את היחלשותה של סוריה הנובעת משיתוף פעולה בין “הציונות העולמית”, ארצות-הברית ו”המדינות הריאקציוניות הערביות” על מנת לנקום בתושבי עזה על תבוסתה ב”עופרת יצוקה”. ראשי החמאס הוסתו, לטענת היומון, על-ידי מנהיגי קטר, איחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית והיו מוכנים לזנוח את סוריה, שהעניקה להם מקלט במשך שלושה עשורים ותמכה בהם במאבקם נגד ישראל. ראשי חמאס צריכים כעת לשאול את עצמם, מדוע מנהיגי מדינות ערב אינם משתמשים בנשק שברשותם כדי להגן על אזרחי עזה ולהילחם נגד ישראל. מנהיגי מדינות ערב פעלו להחלשת החזית האנטי-ציונית וניסו לשכנע את ראשי החמאס לנטוש את “דוקטרינת המאבק המזוין” נגד ישראל ולהחליפה בפעילות מדינית על מנת לאפשר ל”גידול הסרטני” הישראלי לממש את יעדיו בעולם הערבי והאסלאמי. במקום להעמיד את אמצעי הנשק שבידיהם לרשות הפלסטינים, הם העבירו כמויות נשק גדולות לידי האופוזיציה הסורית הפועלת נגד המשטר והאזרחים במדינה זו. מדיניותן של הממשלות החדשות שעלו לשלטון בעולם הערבי בשנתיים האחרונות מצערת עוד יותר, נכתב במאמר. במקום לנתק את הקשרים עם ישראל הסתפק נשיא מצרים בהחזרת השגריר מישראל והוא ממשיך לפעול במסגרת החזית האנטי-סורית שבראשה ניצבות ארצות-הברית וישראל.

גם היומון “כיהאן” מתח ביקורת חריפה כנגד מנהיגי מדינות ערב וביקורת מרומזת על ראשי חמאס, שהיפנו עורף ל”חזית ההתנגדות” בהובלת איראן וסוריה. העולם המוסלמי מצפה לראות כיצד המדינות, ששלחו קבוצות מזויינות על מנת לבצע פיגועי טרור בסוריה, נוהגות כעת לנוכח התוקפנות הציונית ודיכוי המוסלמים בעזה. המדינות המוסלמיות, ובראשן תורכיה ומצרים, ניצבות בפני מבחן, נכתב במאמר מערכת שפרסם העיתון. בשעה שחמאס יורה טילים איראניים לעבר ישראל ומנהיגי מדינות ערב שומרים על שתיקה, לוחמי חמאס ומאות מיליוני משקיפים מוסלמים באיזור יודעים היום טוב מאי פעם, שאיראן היא זו שתומכת בעם הפלסטיני ואינה מייחסת כל חשיבות להבדלים בין שיעים לסונים.

היומונים “המאית” ו”ג’ואן” הזדרזו אף הם לנצל את ההזדמנות על מנת להוכיח את ראשי חמאס על הטעות שעשו בהעדפתם את מצרים, קטר, ערב הסעודית ותורכיה על פני איראן וסוריה ולהציג את תמיכתם לכאורה של מנהיגי מדינות ערב “המהפכניות” בחמאס ובפלסטינים כחלולה. במאמר פרשנות שכותרתו: “לקחי עזה” גרס “המאית”, כי שתיקת מדינות ערב ותורכיה לנוכח האירועים בעזה שבה ומוכיחה, כי טענותיהן בנוגע לתמיכתן בחמאס ובפלסטינים הן שקריות ורק נועדו להרחיק את חמאס מחזית ההתנגדות. תורכיה ומדינות ערב הבטיחו לראשי חמאס, שהן יהיו בעלות בריתה החדשות וכי חמאס אינה זקוקה עוד לאיראן, לסוריה ולחזבאללה. ההתפתחויות בעזה מוכיחות, כי האסטרטגיה של הקבוצות הפלסטיניות, ובהן חמאס, צריכה להיות המשך נוכחות בחזית ההתנגדות על מנת לממש את שחרור פלסטין וכי כל יתר האופציות ייכשלו.

העיתון “ג’ואן” תקף באופן ספציפי את ממשלתו של הנשיא מוחמד מורסי וקרא לצעירים המצרים להכווין את ממשלתם החדשה למסלול המהפכני כדי לממש את שליחותה של מצרים כלפי הפלסטינים. “מצרים, שהייתה בעלת בריתם של הציונים ומשרתם של האמריקנים, הפכה למצרים המהפכנית ואזרחיה מצפים כעת מממשלתם החדשה לנתק את הקשרים עם ישראל, לבטל את הסכמי קמפ-דיוויד ולפתוח את כל נתיבי הסיוע לפלסטינים”.

הגישה המסויגת מצד התקשורת האיראנית כלפי ההנהגה הפלסטינית מאז החל סבב הלחימה הנוכחי בעזה בולטת במיוחד בהשוואה לתגובות באיראן במהלך מבצע “עופרת יצוקה” בינואר 2009. במהלך מבצע זה הביעה התקשורת האיראנית תמיכה בלתי מסויגת בחמאס ואף ניכרו כמה ניסיונות מצד חוגים שמרנים ליצור זיקה בין מאבק הפלסטינים בעזה ופעילות החמאס בפרט לבין האסלאם השיעי. בראשית ימי הלחימה בעזה ב-2009, שבהם צוינו באיראן ימי התאסועא והעאשורא, שני ימי האבל על מות הקדושים של האימאם חוסיין בקרב כרבלא במאה השביעית (שיצוינו באיראן שוב בסוף השבוע הבא), אף ניצלו פוליטיקאים, אנשי דת ואמצעי תקשורת את סמיכות הזמנים בין הלחימה בעזה לימי האבל כדי להקנות לאירועים משמעות סמלית דתית מיוחדת. גם בחלוף העאשורא נמשך המאמץ האיראני ליצור זיקה בין הפלסטינים לשיעה וכמה אתרי אינטרנט שמרנים אף טענו, כי החמאס והפלסטינים קרובים באמונותיהם ובדתם לאסלאם השיעי.

איראן צפויה להמשיך ולנצל את הלחימה בעזה גם בימים הקרובים כדי להניף את דגל המאבק בישראל ולבטא את תמיכתה המוצהרת בפלסטינים. גם באיראן מבינים, עם זאת, כי ההתפתחויות בעולם הערבי, ובראשן היחלשות המשטר הסורי והתערערות לכידותו של “מחנה ההתנגדות” מציבות אתגר משמעותי על השפעתה האיזורית. השיח התקשורתי באיראן מאז החל מבצע “עמוד ענן” מבטא היטב את הכרתה הגוברת במגבלות השפעתה לצד אכזבתה העמוקה מהתנהלות ראשי חמאס בשנה האחרונה.